<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יעקב אחוה דרב אחא בר יעקב</h1>
<h2>דף נט:</h2>
והא דדרשינן לקרא אל תחלל את בתך להזנותה במוסר בתו שלא לשם אישות, וקרו לה זונה אע"ג דפנויה, דהא קרא על כרחין בפנויה כתיב. לא מיבעיא אליבא דרבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה ואסורה לכהן. אלא אפילו לרבנן דפליגי עליה דרבי אלעזר דאמרי אין זו זונה שכהן מוזהר עליה. מיהו כל ביאה שאינה לשם אישות זנות קרי לה קרא לענין חילול קדושת ישראל. שאין [להם] להפקיר בנותיהם שלא לשם אישות, לפי שחילול השם הוא. ופילגש אע"פ שאין בה אישות כדאיתא בסנהדרין פרק כהן גדול [כ"א ע"א] פלגש בלא כתובה וקידושין, אין זה בכלל חילול, הואיל ומיוחדת לאדם אחד, ואפילו לרבי אלעזר. והא דדרשינן בפרק ארבע מיתות [שם נ' ע"ב] כי תחל לזנות בחילולין שבזנות הכתוב מדבר. יכול אפילו פנויה נאמר כאן אביה ונאמר להלן אביה, ומוקי לה בארוסה. ואיכא דמוקי לה בנשואה. ופרכינן והא לזנות כתיב ופנויה לאו זונה היא. ושנינן הא מני רבי אלעזר היא דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה. ורבנן דפליגי, הא דרבי אבין מודו דלכתחילה אין (לאוסרה) [למוסרה] שלא לשם אישות ולישנא שלא לשם אישות מוכיח דלא הויא זונה גמורה, אלא שמוזהרת שלא לחלל קדושת ישראל.
